פסק-דין בתיק ת"ק 010193/03

1.         בפני תביעתה של התובעת, העוסקת באצירת ובבקורת אומנות, המופנית כנגד הנתבע, צייר ופסל.

            עניינה של תביעה זו הינו הסכם שנערך בין הצדדים לפיו אמורה הייתה התובעת להפיק ספר עבור הנתבע ולקבל שכר של 60,000  ש"ח. ביצוע ההסכם לא הושלם אלא נקטע בשלב כלשהו, כפי שיפורט להלן, ובתביעה זו דורשת התובעת שכר ראוי עבור העובדה שבוצעה עד השלב בו בוטל ההסכם בין הצדדים.

טענות התובעת

2.         התובעת מפרטת בכתב תביעתה את הרקורד המרשים שנרשם לה בעבודתה. לאור המוניטין שרכשה ובהמלצת בנו של הנתבע, נוצר קשר בין התובעת לנתבע, וזאת לצורך הפקת ספר עבור הנתבע.

3.         התובעת נפגשה עם הנתבע בגלריית אנגל בתל-אביב ובפגישה נוספת בגלריית יפת בתל-אביב. במהלך פגישות אלה הציג בפניה הנתבע צילומים של ציוריו.

            התובעת הציעה לנתבע קונספט לספר שיופק, המבוסס על מחקר השוואתי על קשר בין אמנות למוזיקה, והדגישה כי אין מדובר בביוגרפיה. עוד הדגישה התובעת בפני הנתבע כי היא תאצור את עבודותיו לצורך הספר והיא זו שבוחרת את העבודות שיכללו בו.

4.         הנתבע קיבל את הצעת ודרישת התובעת, וביום 24.6.01 נחתם בין הצדדים הסכם, שם נאמר, בין השאר, כי התובעת תאסוף ותאצור את יצירות האומנות שיצולמו לספר, וכי כל החלטה לגבי כל חלק בהפקת הספר מחייבת את הסכמת שני הצדדים. התמורה הועמדה על סך של 60,000 ש"ח, ב- 10 תשלומים שווים, השקים נמסרו לתובעת והיא המשיכה בעבודתה.

5.         התובעת בחנה את ציוריו של הנתבע ולאחר ביצוע מיון קפדני בחרה ציורים שיתאימו לקונספט של הספר, ואלה סומנו גם על ידי הנתבע.

בחודש יולי 2001 נסעה התובעת פעם נוספת לירושלים לחנות הנתבע ושם בחנה עבודות נוספות ובחרה רישומים מבין רישומיו הרבים של הנתבע. התובעת הבחינה כי לנתבע תיקיות רבות ובהן מצויות עבודות נוספות, וביקשה שתיקיות אלה תשלחנה  לביתה על מנת לבחון את היצירות.

התיקיות אכן הועברו לתובעת, וזו המשיכה בעבודת הבחינה והבחירה של העבודות כולל מיון, סידור וסימון העבודות.

6.         התובעת טוענת למעשה כי אצרה את עבודותיו הרבות של הנתבע וערכה להן מיון וסידור קפדני, וכי עבודת אוצרות זו יכולה לשמש  את הנתבע גם בעתיד.

עוד טוענת התובעת כי החלה בהכנת ראשי פרקים לספר, חיפשה חומר רלוונטי על מלחינים, רכשה אנציקלופדיות למוזיקה בסכום של 300 ש"ח והכינה את שלד העבודה לספר. התובעת צירפה לכתב תביעתה את רשימותיה, ערוכות בכתב ידה.

7.         התובעת טוענת שיחסי הצדדים על שרטון, כאשר הנתבע שלח עבודות פיסול שלו ודרש את הכללתן בספר. התובעת הסכימה לכלול 5 עבודות, אולם בין הצדדים התגלעה מחלוקת ולפיכך שלחה התובעת לנתבע מכתב ביום 3.8.01 בו היא מציגה שתי ברירות - האחת, המשך העבודה כפי שהיא מבינה אותה וסוכמה בין הצדדים - דהיינו חירות לבחור את העבודות שיכללו בספר, והאופציה השניה ביטול ההסכם תמורת קבלת סך של 1,500 $או השארת שיק אחד על סך 6,000 ש"ח, עבור  העבודה שבוצעה עד אותו שלב.

8.         הנתבע לא ביקש להמשיך את ההסכם, ולפיכך החזירה התובעת לנתבע את כל ההמחאות, למעט המחאה אחת שנותרה ברשותה, ושגרה מכתב ברוח הדברים מיום 3.9.01, ממנו עלה שתמורת קבלת הסך של 6,000 ש"ח מבוטל ההסכם.

9.         מועד הפרעון של השיק היה לחודש ינואר 2002, אולם הנתבע ביטל את השיק. התובעת הגישה את השיק ללשכת ההוצאה לפועל ולאחר שהנתבע קיבל רשות להגן, נמחקה התביעה  בהסכמה והתובעת הגישה תביעה זו לקבלת שכר ראוי עבור העבודה שבוצעה על ידה.

התובעת מציינת שביצעה כבר 50% מהעבודה לה נדרשה אולם לצורך הגשת התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, הועמדה התביעה על סך 17,800 ש"ח.

טענות הנתבע

10.        הנתבע טוען שהתובעת אינה זכאית לשכר כלשהו, היות והפעולות המועטות שביצע לא היו לשביעות רצונו ולכן בוטל בהסכמת הצדדים.

11.        עוד טוען הנתבע, כי דרישת התובעת בעת ביטול העיסקה הייתה לקבלת סך של 6,000 ש"ח או 1,500 $, וכעת צמחה התביעה ל- 30,000 ש"ח. הנתבע טען כי ישנו עד, מר טאופיק, אשר היה עד לכך שהנתבעת ויתרה לחלוטין על שכר כלשהו.